12 מיתוסים של בריאות בחורף: נכון או לא נכון?
אסור לצאת החוצה בשיער רטוב! אסור לאכול גלידה כשהגרון כואב! מרק עוף מרפא כל הצטננות! ילדים חולים חייבים לשתות הרבה! כל הורה מכיר את האמיתות החורפיות הצרופות האלו, אבל האם הן באמת נכונות? לא כולן ולא תמיד. שימו לב לפרטים וקבלו בונוס: ערימת טיפים שווים לחורף בריא
ישראל החורף עבור הורים לילדים קטנים הוא עונת המחלות. שפעת או דלקת גרון, דלקת אוזניים או חלילה דלקת ריאות, ובעיקר הרבה הצטננויות לא נעימות המלוות במקרים רבים גם בחום. כל אלה מהווים, לדברי רופאי הילדים עמם שוחחנו, כר נרחב להתפתחות מיתוסים שונים ומשונים – חלקם מבוססים, האחרים ממש לא.
ד"ר יורם זנדהאוז, מומחה לרפואת ילדים המשלב בעבודתו שיטות טבעיות ומשמש כמנהל מערך המכונים להתפתחות הילד של "מכבי שירותי בריאות" באיזור המרכז, והרוקח יונתן בן-שמעון, מנהל הפיתוח של יצרנית התרופות ותוספי המזון "פלוריש", ליקטו עבורנו מבחר מיתוסים נפוצים בהם הם נתקלים מדי יום בעבודתם מול הורים מודאגים. ·
"המעבר מחום לקור עלול לגרום לילד לחלות"
נכון חלקית. השינוי החד במעבר בין טמפרטורות יכול לגרום לירידה זמנית פתאומית ומהירה באיזון החיסוני של הגוף, ואם באוויר ישנם מזהמים כמו וירוסים למיניהם, הם עלולים לנצל את המצב ולפגוע בגוף. לדברי ד"ר זאב חורב, מומחה לרפואת-ילדים ב"שירותי בריאות כללית", מנגנון החיסון של הגוף פועל טוב יותר בטמפרטורה הקרובה ל-37 מעלות. במעבר לסביבה קרה, הגוף סוטה מהטמפרטורה האידאלית ולכן נעשה פגיע יותר למחלות. הפתרון הוא להתלבש בהתאם למעברים בין אזורי טמפרטורה שונים ולגונן על הגוף מפני הקור.
"חובה להגן על האוזניים מחשיפה לרוח וקור"
נכון חלקית. "חשיפה לאוויר קר יכולה לגרום לתחושת כאב בעור התוף", מסביר ד"ר זנדהאוז, "אך לא תגרום לדלקת אוזניים. דלקת האוזניים הנפוצה בחורף היא דלקת של האוזן התיכונה, המגיעה מהגרון דווקא".
"אסור לצאת החוצה בשיער רטוב או אחרי מקלחת בחורף"
לא נכון. ד"ר זנדהאוז: "אם אין תנאי טמפרטורה קיצוניים ורוח קרה ישירות על העור, אין ממה לחשוש. אבל חשיפה לטמפרטורה קרה באופן קיצוני תגרום לאידוי המים מהשיער ולהורדה קיצונית של טמפרטורת העור, שתסכן את הגוף בפגיעות-יתר למזהמים, בשל הירידה הזמנית ביכולת החיסונית". גם המזגן, כמו הקור, אינו גורם למחלות. אלא שהשימוש בו, לחימום או לקירור, כרוך בסגירת החלונות ובנשימת אויר ממוחזר. "כשנמצאים בחדר אחד בו נושמים כל העת את אותו האוויר, ובאוויר הזה נמצאים גם וירוסים שפלט אדם אחר בנשימתו – מה שקורה לעתים קרובות בחורף – יש יותר סיכון לחלות", מסביר ד"ר חורב.
"חום הוא דבר מסוכן, המזיק לגוף ומחייב נטילת אנטיביוטיקה"
לא נכון. ראשית, לרוב נובע החום אצל ילדים ממחלות אותן מחוללים וירוסים ולפיכך, נטילת אנטיביוטיקה מיותרת לגמרי. האנטיביוטיקה יעילה במלחמה נגד חיידקים, וכדי שנטילתה תהיה יעילה יש לוודא כי הילד אכן הותקף בידי חיידק כלשהו, בבדיקת רופא ובאמצעות בדיקות כמו משטח גרון, ספירת דם או תרבית שתן. חום, מזכירים המומחים, הוא ביטוי של מחלה ושל נסיון הגוף להתמודד עימה. לדברי ד"ר חורב, חום שאינו עולה על 38 מעלות אינו דורש טיפול. כשהחום עולה ל-38.5 מעלות יש לטפל - כשניכר שהאדם אינו חש בטוב. בכל מקרה בו החום עולה מעבר לטמפרטורה הזאת, יש להוריד את החום גם אם הילד מרגיש טוב.
ד"ר זנדהאוז מציע להוריד את החום גם כשאינו גבוה אצל ילדים המועדים לפרכוסי חום ולהיות עירניים לשינויים בהתנהגות התקינה של הילדים. "עד גיל חודשיים, כל חום מחייב מיד בירור רפואי", הוא אומר. "אחר-כך, אם הילד מפגין ולו סימן הכי קטן של התנהגות לא-תקינה, כמו אפאתיות, אי-נוחות, אנחות וכדומה – המצב מחייב בדיקה רפואית. שינה ממושכת יכולה להיות מועילה מאוד להחלמה, אלא שצריך לוודא שלא מדובר על שקיעה".
"מריחת עראק על הגוף מסייעת בהורדת חום גבוה, כמו גם חומץ תפוחים, אמבטיות קרות ומטליות רטובות"
לא כולם נכונים. מריחת אלכוהול על הגוף עלולה להיות אפילו מסוכנת. "כל נוזל שמכיל אלכוהול גורם כביכול לתחושת הקלה וקור על העור, אך האלכוהול עלול להיספג בגוף ולגרום לבעיות במשק הסוכר", קובע ד"ר זנדהאוז. "אנשים משתמשים בחומץ אך אין לזה ביסוס מדעי. לעומת זאת, בשימוש במטליות רטובות על המצח או הגפיים יש היגיון: הגוף 'מסיע' את החום למטלית וחום הגוף אכן יורד. הדרך היעילה ביותר להורדת החום, מלבד תרופות, היא ישיבה באמבטיות פושרות, למשך לא פחות מרבע שעה".
ד"ר חורב מדגיש כי טמפרטורת המים יכולה להיות 30 מעלות. "אין צורך באכזריות של להכניס ילד לאמבטיה קרה", הוא אומר. "אני תמיד מציע להורים להיכנס לרגע לאמבטיה שמילאו לפני הילד, כדי שלא תהיה קרה מדי. גם מגבות על הבטן להורדת החום זה אכזרי בעיניי". לדבריו, האלכוהול מתאדה מהר ולכן מזרז את תהליך ההצטננות של הגוף.
"כשהילד חולה חשוב לסגור את החלונות ולחמם היטב את הבית"
לא נכון. טעות גדולה, קובעים המומחים. חוסר הנוחות והצמרמורת אינם רעד מקור אלא חלק מתהליך טבעי של "הסעת" החום מהגוף לאוויר ויש לאפשר זאת, כדי לסייע לגוף להיפטר מהחום. חשוב דווקא לאוורר את הבית ולא לכסות ולעטוף את הילדים ולגרום כך לשמירת החום. כניסת אוויר צח ונקי לבית חיונית כשהילד חולה, כדי למנוע גם הידבקות של בני-משפחה נוספים במחלתו. הטמפרטורה המומלצת בחדר הילדים היא 22-24 מעלות. חשוב! טמפרטורה גבוהה מדי עלולה אף להעלות את הסיכון למוות בעריסה כשמדובר בתינוקות קטנים.
"ילדים חולים צריכים לשתות הרבה"
נכון. וגם מבוגרים. מחלות, בייחוד אלו המלוות בחום, גורמות להזעה מוגברת ולאיבוד רב של נוזלים דרך הנשימה והעור. תחושת החולי מתבטאת במקרים רבים בחוסר תיאבון וצימאון, וזה עלול לגרום אפילו להתייבשות. לכן יש להקפיד על שתייה מרובה, ואפשר בהחלט לוותר על האוכל ליומיים-שלושה. איך נדע שהזאטוטים החולים שותים מספיק? די לבחון את צבע השתן: אם הוא כהה מאוד וריחו חריף, משמע שהגוף מתחיל להתייבש, אוגר נוזלים ולא נותן למים להיות מופרשים ממנו. כדאי להציע לילדים לשתות בתדירות גבוהה, אפילו כמויות קטנות, ואם הם מסרבים – להקפיד להשקותם במזרק או כף משקאות פושרים. שתייה מרובה יכולה להקל על שיעול וליחה, שכן היא הופכת את הליחה לצמיגה פחות, מקלה בכך על הניידות שלה ומסייעת בהוצאתה מהגוף.
"לא אוכלים גלידה כשכואב גרון"
לא נכון. ד"ר זנדהאוז: "כאב גרון הוא לרוב סימן לדלקת שמתבטאת בחום מקומי או כללי. לכן, גלידה או שתייה קרה יגרמו להקלה בתחושת הכאב, בעוד שמאכלים חמים יוסיפו לחום ולתחושת חוסר האיזון הפנימי ויכאיבו. הסברה שאכילת גלידה תגרום לילד לחלות היא שגוייה. הגלידה אינה גורמת למחלה או להחמרתה וגם אינה מרפאת אותה. היא יכולה רק להקל על התחושות".
"תה עם דבש או לימון עוזר לכאב גרון"
נכון חלקית. בדבש ובפרופוליס המופק על-ידי הדבורים יש תרכובות בעלות אפקט מחטא. חשוב שהתה יהיה פושר ואפילו מעט קר. כדי להקל על כאבי הגרון יש להשקות את הילד בכמות קטנה בכל פעם. מומלץ גם לשתות תה עם צמח הקורנית, שגם לו תכונות של חיטוי, פירוק הליחה והקלה על השיעול. הלימון, לעומת זאת, חמוץ ולכן נותן תחושה לא מבוססת של חיטוי. תה עם דבש או לימון עשוי לשפר את ההרגשה, אך יכולות הריפוי של שתי האופציות הללו אינן ברורות. בכל מקרה, לא מומלץ לתת דבש לתינוקות עד גיל שנה.
"אכילת פרי הדר מחזקת את המערכת החיסונית"
נכון. ויטמין C נמצא מחקרית בעל אפקט אנטי-דלקתי ובעל יכולת למנוע ולטפל בתופעות כמו הצטננות ודלקות חורף. פירות הדר ופירות וירקות אדומים מכילים ויטמין C וחומרים המחזקים את פעילותו. אבל כדי להגיע למיצוי האפקט יש לאכול כמויות גדולות של פרי.
"מרק עוף מרפא הצטננות"
נכון. במרק העוף, הנחשב לפניצילין היהודי, יש אלמנטים תזונתיים בעלי השפעה טובה על בניין מערכת החיסון ולכן, קובעים המומחים, מומלץ מאוד לשתות ממנו הרבה בחורף, ביחוד כשחולים. ד"ר חורב מציע להתייחס אליו כאל ספק של נוגדן חיוני תמיד – אהבת אם.
"נטילת תערובת של צמחי מרפא לחיזוק המערכת החיסונית מונעת מחלות בחורף"
נכון חלקית. תערובות צמחי-מרפא או תכשירים הומאופתיים יכולים לסייע כשהם נלקחים באופן קבוע כדרך לחיזוק הגוף. "הייתי ממליץ להתחיל בנטילת התכשירים הללו חודשיים לפני החורף", אומר ד"ר זנדהאוז, "כלומר, במהלך חודש אוקטובר, מתוך הנחה שזה נותן זמן מספיק להכנת הגוף. יש לעשות זאת בפיקוח רפואי ולזכור שזה עשוי לסייע בהפחתת הסימפטומים ובהורדת התדירות ומשך המחלות, אך לא למנוע אותן באופן גורף ולא לרפאן לחלוטין. תוספים כמו פרופוליס, אכיניציאה ותכשיר הומאופטי בשם 'טיימולין', שנחקר בצרפת, עשויים להיות יעילים ולהשפיע לטוב.
מאת- שיר-לי גולן-מאירי
