שושנת יריחו
בישראל קיימים בעיקר שני סוגי טפילים: Leishmania major (לישמניה מאג'ור) ו- Leishmaniatropica (לישמניה טרופיקה). שני סוגים אלו גורמים להופעה של מחלה עורית המתאפיינת בהופעת נגעים הנראים בתחילה כעקיצת חרק (נגע כדורי אדמדם הבולט מעל פני העור) אשר גדלה באיטיות ובהדרגה במשך מספר שבועות ובהמשך פעמים רבות מתכייבת. הכיבים יכולים להגיע לקוטר של מספר ס"מ והם מתקיימים חודשים ארוכים עד שמתרפאים תוך הותרת צלקת (ראו תמונה). צורות אשר אינן מוגבלות לעור ואשר נגרמות על ידי סוגי טפילים אחרים נראות בארצנו רק עקב יבוא מחו"ל על ידי מטיילים השבים לארץ מחו"ל או תיירים.
לישמניה מאג'ור נפוץ בכל דרום הארץ ובקעת הירדן.
לשימניה טרופיקה מופיעה החל מאזור מעלה אדומים על יד ירושלים, בשומרון ועד צפונית לעיר טבריה. לאחרונה מאובחנים יותר ויותר מקרים מערבית לאזור והטפיל מתפשט לעבר קו החוף. המחלה הנגרמת על ידי לישמניה טרופיקה קשה מזו הנגרמת על ידי לישמניה מאג'ור ומתבטאת פעמים רבות בהופעת מספר נגעים (לעומת נגע בודד, בדרך כלל במחלה הנגרמת על ידי לישמניה מאג'ור), בהחלמה איטית יותר (לרוב עד שנתיים במחלה הנגרמת על ידי לישמניה טרופיקה לעומת עד שנה במחלה הנגרמת על ידי לישמניה מאג'ור) ובתגובה פחות טובה לטיפולים התרופתיים המקובלים. כמו כן, אצל חולי לישמניה טרופיקה קיים סיכון לפיתוח מחלה קשה ומאוחרת שנים לאחר ההדבקה בשם Leishmaniarecidivans.
אבחון
בכל הופעה של נגע עורי שלא מתרפא תוך מספר שבועות ובעיקר פצע שמתפתח אחרי ביקור באזור אנדימי ללישמניה - מומלץ לפנות לרופא עור.
בדיקת המעבדה הנפוצה לאבחון המחלה הינה בדיקה מיקרוסקופית של רקמה שנלקחה על ידי גירוד עדין של נגע חשוד. הבדיקה מאפשרת גילוי של הימצאות טפיל אך לא מאפשרת הפרדה בין סוגי המחלה. זיהוי זה אפשרי על ידי ביצוע בדיקה מולקולארית (PCR), בדיקה מיוחדת אשר מתבצעת במעבדות בית הספר לרפואה בהדסה.
טיפול
הטיפול בשושנת יריחו מתחלק לשניים:
1. מניעה - זבובת החול עוקצת בעיקר בשעות הערב והלילה. מומלץ בשעות אלו להשתמש בדוחי חרקים ולהתכסות בעזרת ביגוד מתאים. יש לציין כי אמצעים אלו עשויים להפחית את ההדבקה אך אינם מבטיחים מניעה מוחלטת שלה.
2. טיפול בנגע שכבר הופיע - בהופעה של נגע בודד באזור גוף חסר חשיבות אסטטית וכאשר קיים זיהוי של הטפיל כלישמניה מאג'ור, ניתן שלא לטפל כלל ולהמתין לחלוף הנגע תוך הצטלקותו.
בהופעה של נגע באזור חשוב מבחינה קוסמטית, כגון בפנים בהופעה של מספר רב של נגעים ובכל מחלה הנגרמת על ידי לישמניה טרופיקה מומלץ לטפל.
קיימים מגוון טיפולים אפשריים
טיפולים מקומיים
LeshcutanR ointment- מדובר במשחה המכילה אנטיביוטיקה בשם Paramomycin. משחה זו פותחה בארץ והיא יעילה בעיקר במחלה הנגרמת על ידי לישמניה מאג'ור. משך הטיפול הינו 10 ימים. בחלק מהמטופלים המשחה גורמת לאודם, גרד ונפיחות, תופעות אשר למעשה מעידות על הצלחת הטיפול.
צריבת הנגעים על ידי שימוש בחנקן נוזלי. טיפול זה כואב ולא מתאים לילדים. במטופלים כהי עור הטיפול עלול להותיר כתמי צבע על פני העור.
זריקות תוך נגעיות של PentostamR (Sodium stibogluconate)- חומר זה פוגע בטפילים ומביא למותם. הטיפול ניתן פעם בשבוע עד ריפוי הנגע – בדרך כלל נדרשים 5-10 טיפולים
טיפול פוטודינמי (PDT) - טיפול חדשני המבוצע על ידי מריחת משחה על פני הנגע, המגבירה רגישות לאור. ואחר כך הארת האזור על ידי מנורה המפיקה אור באורך גל מתאים. היעילות של טיפול פוטודינמי בריפוי של לישמניאזיס עורית הודגמה לראשונה על ידי רופאים ישראלים במרכז הרפואי הדסה עין כרם לפני כ-10 שנים. הטיפול מצוי כיום בשימוש ברחבי העולם. הטיפול יעיל בעיקר ב-לישמניה מאג'ור ואינו מלווה באי-נוחות. הטיפול אינו מכוסה מבחינה תקציבית על ידי קופות החולים.
טיפולים מערכתיים
טיפולים מערכתיים מתבצעים כאשר קיימים מספר רב של נגעים המקשים על מתן טיפול מקומי,ו/או לאחר כשלון של טיפול מקומי. קיימים שני טיפולים עיקריים:
טיפול תוך ורידי ב- PentostamR- נדרש טיפול ארוך הנמשך כ- 20-30 ימי טיפול תוך ניטור של הופעת תופעות לוואי אפשריות (הפרעה בתפקודי כבד ולבלב, הפרעות הולכה לבביות).
טיפול תוך ורידי ב- AmbisomeR (liposomal amphotheracineB)- טיפול זה קצר מהטיפול ב-PentostamR (נמשך ששה ימים) אך יקר יותר וגם הוא מחייב ניטור של תופעות לוואי אפשריות (פגיעה בתפקודי כליות, תגובות של רגישות יתר).
